מבוא לטרגדיה שאינה נגמרת יש מחזות שנכתבו לפני אלפי שנים, ובכל זאת נדמה כאילו נולדו מתוך המציאות המדממת של אתמול בבוקר. היצירה „הנשים האבודות מטרויה”, עיבוד של חנוך לוין למחזהו של אוריפידס המוצגת בבית הספר למשחק גודמן בנגב בבימויו של נעם פרנק, מציבה מראה מטרידה מול עינינו. העיר טרויה חרבה, המלחמה לכאורה הסתיימה, והיוונים חגגו
המשך קריאההלוויה חורפית של חנוך לוין בקאמרי הופכת בידיו של מתן אמסלם לחגיגה של חיים בצל המוות, לסאטירה צינית שיש בה קורטוב של רחמים, ללוין בן זמננו שמציב את הפילוסופיה הלווינית וגם מצחיק ואנרגטי.
המשך קריאהקרום של מחזור י"ט של גודמן בבימויו של שמעון מימרן היה גורם ללוין נחת. הרבדים המרובים של ההצגה, הדמויות מלאות החיים, התאוות והיצרים הרעים גורמים לנו לצחוק ולהזדהות.
המשך קריאההפרודיה הלוינית מתקיימת ביעקובי ולידנטל בכל עוצמתה. החאן מביא את המחזה הזה של לוין בצורה אסתטית, מהודקת ואפילו חיננית, ועדיין מאוד לוינית. זוהי הצגה שמצליחה לדבר לקהל בוגר וצעיר.
המשך קריאהחפץ של חנוך לוין הופך בהפקה של סטודיו יורם לוינשטיין לבעל חיים משלו, דומה ושונה מחפץ המוכר, יותר חזק אבל לא פחות ברוטלי.
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו