טיול: מרמת הנדיב לעכו העתיקה

בדרך לפסטיבל תיאטרון עכו: שלוש תחנות בדרך

אם כבר יוצאים לפסטיבל תיאטרון עכו, אפשר להפוך את הנסיעה צפונה לטיול של ממש. במקום להגיע לעכו ישר להצגה הראשונה, כדאי להקדיש את היום לשלוש תחנות שונות מאוד זו מזו: רמת הנדיב, זכרון יעקב ועכו העתיקה.

הראשונה מציעה טבע וגנים, השנייה מספרת את סיפור המושבה דרך רחובותיה והבתים ההיסטוריים שלה, והשלישית היא עיר עתיקה שבה ההיסטוריה ממשיכה להתקיים בתוך החיים היומיומיים. זהו מסלול שאפשר לעשות ביום אחד, בקצב נינוח, ולהשאיר את שעות אחר הצהריים והערב לעכו ולפסטיבל.

רמת הנדיב: גנים, זיכרון ונוף

התחנה הראשונה היא רמת הנדיב, בין זכרון יעקב לבנימינה, על כביש 652. זהו מקום שכדאי להגיע אליו לא רק בגלל הסיפור ההיסטורי של הברון אדמונד דה רוטשילד, אלא גם מפני שמדובר באחד מאתרי הגנים היפים בארץ. כ־70 דונם של גנים מטופחים מקיפים את קבריהם של הברון ורעייתו אדלאיד, ובתוך המתחם נמצאים בין השאר גן הוורדים, גן המפלים, גן הדקלים וגן הריחות.

הגנים אינם מוזיאון במובן המקובל. אין כאן תחושה של אתר שצריך "לגמור" אותו. זה מקום שמזמין הליכה איטית, עצירה על ספסל, צילום, התבוננות בצמחייה ובעיקר קצת התרחקות מהכביש ומהמכונית. מערת הקבר נמצאת בלב הגנים, והמסלול אליה עובר בין מדשאות, עצים וערוגות.

למי שמגיע עם יותר זמן, כדאי להמשיך גם אל פארק הטבע של רמת הנדיב, שבו מסלולי הליכה בדרגות קושי שונות, תצפיות, אתרי עתיקות, מעיין וכלוב אקלום לעופות דורסים.

אחת האפשרויות הנוחות היא שביל המעיין, מסלול מעגלי של כ־2.5 ק"מ שאורכו כשעה וחצי. הוא עובר ליד עין צור, בית מרחץ עתיק ושרידים ארכיאולוגיים נוספים. מי שממהר לפסטיבל יכול להסתפק בגנים עצמם ולשמור את המסלול הארוך לביקור אחר. הכניסה לגנים ולפארק הטבע אינה כרוכה בתשלום, אך החניה בתשלום (30 שקל לרכב פרטי).

בסוף ספטמבר כדאי גם לבדוק את שעות הפעילות המדויקות לפני היציאה. בתקופת חול המועד סוכות, למשל, הגנים פתוחים בשעות מורחבות של 08:00 עד 19:00.

בעיניי, יש כאן גם פתיחה יפה ליום של תיאטרון. אחרי הכול, עוד לפני שנכנסים לאולם חשוך ומתיישבים מול במה, אפשר להתחיל את היום במקום שבו הטבע, הזיכרון והסיפור הישראלי נפגשים.

זכרון יעקב: המושבה שהפכה למדרחוב

מרמת הנדיב ממשיכים לזכרון יעקב, מרחק קצר מאוד משם. כאן כדאי להחנות את המכונית ולהמשיך ברגל. מרכז המושבה ההיסטורי הוא מסוג המקומות שבהם דווקא ההליכה ללא יעד מוגדר היא חלק מהעניין. רחוב המייסדים, שהפך למדרחוב, הוא הציר המרכזי של הטיול, ובסביבתו נמצאים בתי המייסדים, חצרות איכרים, מבנים היסטוריים, גלריות, בתי קפה ומסעדות. המועצה המקומית מתארת את המרכז ההיסטורי כמקום שבו משתלבים אתרי מורשת לצד עסקים ומוקדי תיירות עכשוויים.

זכרון יעקב נוסדה כמושבה של אנשי העלייה הראשונה, וההליכה ברחוב המייסדים מאפשרת להבין משהו מהמבנה המקורי של המושבה: הבתים והחצרות אינם רק תפאורה רומנטית. הם מספרים על חברה חקלאית קטנה שניסתה לבנות כאן חיים חדשים, על קשיי ההתיישבות ועל האופן שבו המושבה השתנתה עם השנים.

אחד האתרים המזוהים ביותר עם זכרון הוא בית אהרונסון וסיפור מחתרת ניל"י. גם אם לא נכנסים למוזיאון, כדאי להכיר את הסיפור שמאחורי הרחובות שבהם מטיילים. משפחת אהרונסון הייתה מהמשפחות המרכזיות בתולדות המושבה, וסיפורה של ניל"י, שפעלה בתקופת מלחמת העולם הראשונה נגד השלטון העות'מאני, הפך לחלק משמעותי מהזיכרון הישראלי של זכרון יעקב.

אפשר לשלב במסלול גם את בית הכנסת אוהל יעקב, שנבנה בשנת 1886, ואת "יד למייסדים", המנציח את משפחות המתיישבים הראשונות. למי שמתעניין יותר בהיסטוריה ופחות בקניות, אני ממליצה לא להפוך את הביקור לסיבוב בין בוטיקים. פשוט ללכת. להסתכל על חזיתות הבתים, להיכנס לחצרות שבהן הדבר אפשרי, לקרוא את השלטים, לעצור לקפה ולתת למקום לעשות את העבודה.

יש בזכרון גם משהו שמתאים במיוחד ליום שמוביל לפסטיבל תיאטרון. המושבה עצמה היא כמעט תפאורה מוכנה: בתים ישנים, חצרות, דמויות מהעבר, סיפורי אהבה, אידיאולוגיה, מחתרת, משפחות, כישלונות והצלחות. כלומר, עוד לפני שהגעתם לבמה בעכו, כבר עברתם בתוך סיפור ישראלי.

עכו העתיקה: להגיע מוקדם וללכת לאיבוד

את התחנה האחרונה כדאי לשמור לעכו העתיקה, ורצוי להגיע אליה מספיק מוקדם כדי לא להסתפק בכניסה לפסטיבל וביציאה ממנו. עכו היא עיר שכדאי פשוט ללכת בה. הרחובות הצרים, השווקים, החאנים, המסגדים, החומות והנמל יוצרים מרחב עירוני שההיסטוריה שלו אינה נמצאת רק בתוך מוזיאונים אלא ממש בתוך הרחוב.

העיר העתיקה של עכו מוכרת כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. מדובר בעיר נמל מבוצרת שההתיישבות בה נמשכת מהתקופה הפיניקית, כאשר מתחת לעיר העות'מאנית של ימינו השתמרו שרידים משמעותיים של העיר הצלבנית. עכו הייתה מרכז חשוב בתקופה הצלבנית, ובין השנים 1104 עד 1291 שימשה כבירת ממלכת ירושלים הצלבנית וכנמל המרכזי שלה בארץ הקודש.

הביקור יכול להתחיל במרכז המבקרים ומשם להמשיך לאולמות האבירים. זהו אחד האתרים המרשימים בעיר, מפני שהוא מאפשר ממש לרדת אל מתחת למפלס הרחוב ולראות את שרידי העיר הצלבנית. אפשר להמשיך אל החמאם הטורקי, אל השוק ואל אזור הנמל, ומשם ללכת לכיוון מנהרת הטמפלרים. המסלול הרשמי של העיר העתיקה כולל בין היתר גם את בית הכנסת על שם הרמח"ל ואת מרכז מורשת יהודי עכו.

מנהרת הטמפלרים היא קטע תת קרקעי שאורכו כ־150 מטרים, שנבנה בתקופה הצלבנית וחיבר בין ארמון הטמפלרים לבין הנמל. היא עוברת מתחת לבתי העיר וממחישה עד כמה העיר ההיסטורית שאנחנו רואים היום בנויה בשכבות.

כדאי להשאיר גם זמן פשוט לשוק. להריח, לטעום, לצלם ולהסתכל על האנשים. עכו היא לא רק אתר ארכיאולוגי משומר אלא עיר חיה, וזה אולי הדבר שהופך אותה למעניינת כל כך.

לפני שממשיכים לפסטיבל, כדאי להסתכל על השעון. האתרים המרכזיים בתשלום, והאתר הרשמי של עכו העתיקה מציע כיום כרטיס משולב לאתרים במחיר 55 שקלים לאדם. חשוב לבדוק ביום הביקור את שעות הפתיחה ואת מצב האתרים, משום שהן משתנות בהתאם לעונה.

מכאן כבר אפשר להגיע לפסטיבל תיאטרון עכו עם תחושה שהיום התחיל הרבה לפני שהאורות באולם כבו.