תערוכות בקריית המלאכה

שיטוט בקרית המלאכה בתל אביב, בינות לקירות גרפיטי מרתקים שמראים לנו את כל סגנונות אמנות הקיר והמחאה השונים במקום אחד, סוגים שונים של צבעוניות ודרכים שונות להביע את אמנות הקיר, שיטוט כזה תמיד מרחיב את לבי.

השילוב שבין הגרפיטי המרשים, ההיסטוריה של המקום, שניסה להיות מרכז מלאכה ותעשייה של תל אביב, והפיכת המקום לבית לאמנות מסוגים שונים, ממוזיקה ועד לגלריות מסוגים שונים, תמיד מרתק אותי.

הפעם בחרתי בשתי תערוכות, אחת שנסגרת, 'שלושה לפרידה' של טובה לוטן, וצורות cut outs, של יהושע גריפית.

טובה לוטן, בעזרת האוצר אורי דרומר, עוסקת בפרידות. בשנה האחרונה, היא מספרת, היא נפרדה משלושה חללים, היא עזבה בית שאהבה (פינוי בינוי) לטובת בית חדש, חלל סטודיו בו עבדה ואת חלל התצוגה שלה בגלרית 'הקוביה 6'.

טובה עזבה, כך היא מעידה, מסיבות טובות. הפרידות שלה אינן טראגיות, הן פרידות לטובת צמיחה, גדילה ושינוי שבחרה בו. פרידה תמיד משאירה חותם מהעבר ותמיד שואפת קדימה, לעתיד, לחדש והמתחדש, והיא בוחרת לראות את שניהם. היא מספרת לי על בדים שנמצאים בעבודותיה, ועל העור של הספה הוורודה, שקנתה יד שנייה ושימשה אותה במשך שנים רבות, עם ילדים ונכדים, העור הזה משמש בעבודה ענקית שתלויה על הקיר.

טובה היא אמנית בינתחומית, שמציגה  עבודות רישום, מדיה מעורבת, צילום ואובייקטים שונים, בחומרי גלם שביניהם עור, לבד, ניירות, קוביות עץ ואפילו נעלי פלטפורמה. זכרונות, רגשות ותחושות ממשיות הפכו לצורות, רישומים וחריטות.

התערוכה של יהושע גריפית, צורות, היא סדרה של עבודות מתקופות שונות בחיי האמן, שמה שמשותף להן הוא הטכניקה: cut out. כלומר, הן אינן ריבועיות, אינן מקובעות על הצורה הנורמטיבית, אלא מבקשות לצאת ממנה ולייצר חוויה שונה. היצירה מתחילה בצילום ובצבע. לדבריו של גריפית, היצירה שלו היא אמנות אי-מושגית ואנטי-אינלקטואלית, שמעוגנת בתחושת חופש ושחרור ממוסכמות.

גריפית מביא מופעים, דמויות ואירועים מהאמנות המערבית, לתוך הזירה הארצישראלית, הוא ממזג מערב ומזרח, מודרני ופוסטמודרני.