מחדר העריכה של הטיקטוק אל הבמה הרפרטוארית בשנים האחרונות התיאטרון הישראלי מחפש יותר ויותר את הקהל שלו מחוץ לאולמות. לא רק במובן השיווקי, אלא במובן התרבותי: מי האנשים שכבר מחזיקים שפה, קצב, דמויות וקהל נאמן עוד לפני שהגיעו לבמה. ההצלחה של ״חנאל ומכבית״ בבית ליסין היא אולי הדוגמה הכי מדויקת כרגע למעבר הזה, בין תרבות
המשך קריאהרועי חן הוא מהקולות הבולטים והייחודיים בתיאטרון הישראלי כסופר, מתרגם ומחזאי הבית של תיאטרון גשר, הוא חתום על כמה מן ההפקות המדוברות והשאפתניות שעלו בישראל בשנים האחרונות. חן, זוכה פרס עגנון לספרות, מזוהה במיוחד עם הקו האמנותי של גשר ועם עבודתו רבת השנים לצד מייסד התיאטרון יבגני אריה. יצירותיו משלבות בין יהדות, היסטוריה, פוליטיקה, הומור
המשך קריאהמלחמות ישראל בקולנוע ובתיאטרון. מבניית מיתוסים לפירוקם
המשך קריאההצגה על להקה של שלושה צעירים שרבים ומשלימים ובעיקר מדברים בבליל של שפות: רוסית, עברית ואנגלית. מהות ההצגה היא שימוש באמצעים קומיים שונים כדי להצחיק בלי הפסקה.
המשך קריאהמראשיתו, התיאטרון העברי היה תוצר של ייבוא תרבותי, ובעיקר של מסורת מזרח־אירופית, שבמרכזה עמדה תפיסה מגובשת מאוד של מהו תיאטרון. המקרה המובהק ביותר הוא הבימה, שנוסד במוסקבה בשנת 1917 והגיע לארץ בשנות ה־20. הבימה לא הביא איתו רק שחקנים או רפרטואר, אלא מערכת מושגית שלמה: תיאטרון כאמנות טוטאלית, כשליחות תרבותית, כפרויקט לאומי כמעט דתי. השחקן
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו